הזמנות» 1700-700-671  
חפש

ההתכוננות לאסיפת
הרגליים אל המיטה

מאת: הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר
אמיʺת פתח תקוה 

 

אתר שבת חתן גאה להביא לכם מאמר שמתאים גם לזמן נופש לדתיים.

 

המאמר מתוך עלון שבתון. (פרשת השבוע: ויגש)

 

המאמר פורסם בגיליון מספר 649, במדור פרשיית השבוע  ב-דʹ טבת הʹתשעʺד.

   

נופש לדתיים בים המלח במחיר שאסור לרשום באינטרנט!

 

סיפור מותו של יעקב אבינו מהווה הזמנה לבחון מחדש
תנועות רוחניות שאנו עושים בשעה שאנו ניצבים בפני מותו של אדם קרוב, או של גדול ישראל. בדרך כלל אין אנו עוסקים בסוגיות אלה, כיוון שבשעה שהן מתרחשות אין הראש פנוי לדון בשאלה כאשר הלב זועק לישועה ולרפואה, ואילו בשעה שאין הן מתרחשות, אנו ממשיכים את הנוהג המקובל שלא לעסוק בנושאים ʺלא בועריםʺ, ואף פוחדים מעין הרע מעצם העיסוק בנושאים אלו. בנוהג שבעולם הקיים היום, אנו עושים שני דברים. ראשית,
אנו זועקים לריבונו של עולם כי ישלח רפואה שלמה לאותו
אדם. אנו מתפללים, מקבלים על עצמנו קבלות שונות, מכנסים עצרות בכותל המערבי, ומבססים את עולמנו הרוחני על מאמר חכמים ʺאפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מול הרחמיםʺ. לא זו בלבד, אלא שאנו אומרים לעצמנו שאין אנו רשאים לחדול מכך, ולא בידינו היא ההכרעה האם לחדול מלהתפלל על אדם. במסגרת זו אנו עושים סגולותשונות, פונים ʺלמקובליםʺ, ועושים עוד פעולות המכוונות
לשנות את המגמה שנראית בעיני בשר ודם. שנית, אנו פונים
אליו בדברי עידוד, מספרים לו ולעצמנו סיפורים בנוסח ʺכל
הרופאים לא האמינוʺ, וחוסמים כל ביטוי המניח כי מותו של אדם קרוב בטיעון כי מדובר בייאוש אסור.
האם זו דרכה היחידה של תורה? כדי לענות על שאלה זו צריך להתבונן גם על הצל הכבד שדרכים אלו מביאות ביחד עמן.
בענייני בין אדם למקום הנזק נובע כיוון שאנו מרגילים את
עצמנו למצבים בהם כמעט במאה אחוזים )!( של המקרים –
תפילותינו נדחות, והאדם עליו אנו מתפללים וזועקים נפטר.

להמשך... - לחץ כאן ◄

שתף שתף עם החברים בפייסבוק את 'ההתכוננות לאסיפת  הרגליים אל המיטה שתף עם החברים בטוויטר את 'ההתכוננות לאסיפת  הרגליים אל המיטה